צניעות - לבישת הבגדים
צניעות - לבישת הבגדים
______________________________________
1. אם עדיף להתלבש בבוקר תחת השמיכה או בחדר הרחצה.
מקורות
אם עדיף להתלבש בבוקר תחת השמיכה או בחדר הרחצה.
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן מז ד"ה וצורך הוא
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ב סעיף א
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן מז ד"ה וצורך הוא
וצורך הוא אם הוא שיהוי זמן גדול בשביל זה וצריך לילך למלאכתו וכ"ש כשקם ללמד תורה ויתבטל בשביל זה הרבה, זהו ודאי נחשב הכרח וכן נשים שמקפידות הרבה על בגדיהן שא"א להן ללבוש היטב הוא הכרח. ולאלו שישנים בבגדים מיוחדים לשינה הנקרא פעדזאמעס /פיז'מה/ עצה טובה לפשוט בגדיו וללבוש הפעדזאמעס בהבאד רום /בחדר מקלחת/ שהוא בהבתים במדינה זו והוא מקום שעומדים שם ערומים לרחיצה בהוואנע /באמבטיה/ שעדיף לענין זה מבית הכסא, ואף זהו צורך גדול שיכול לעמוד ערום בשעת החלוף דבגדים. ואחר שכתבתי עיינתי עוד הפעם במכתבך וראיתי איך שבעצמך כתבת עצה זו אבל נסתפקת שמא רק לצורך רחיצה הותר שם, ולדידי יש להתיר משום שגם זה הוא צורך אף שהוא ענין צורך אחר לא מענין המרחץ, דאני אומר דבבית המרחץ ובית הכסא אין הזהירות שם מגילוי הגוף בלא צורך בשביל כבוד השכינה שהרי אינם מקומות ששייכים לנתינת כבוד וכדאיתא בקידושין דף ל"ב שאין עומדין מפני ת"ח במרחץ ובה"כ =ובית הכסא= משום שאינו מקום הדור. וא"כ לא שייך מקומות אלו גם לישב שם בכבוד בשביל השכינה, מאחר דבמקומות אלו לא שייך ענין כבוד כלל, ולכן הצניעות דבה"כ שאיתא בברכות דף ס"ג שצריך להתנהג גם בבית הכסא הוא משום שאיכא ענין צניעות בעלמא אף לגבי עצמו ואולי כדי להרגיל את עצמו בצניעות, ולכן כשהוא לצורך אף צורך אחר נמי אין לאסור אבל בבה"כ כיון ששם אין שום צורך להיות ערום אלא המקצת שמוכרח אפשר אין להיות שם ערום שהוא יותר מכפי שהמקום עומד, אבל בבית המרחץ שהוא מקום שעומדין ערומים יש להתיר שם גם לצורך אחר, ומאחר שאין ענינים אלו אלא הנהגות טובות ומדת חסידות יש לסמוך על זה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ב סעיף א
* לא ילבש <א> חלוקו (א) א מיושב (טור) אלא יקח חלוקו ויכניס בו (ראשו) וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא (ב) כשיקום שהוא מכוסה.
_____________________________________________________
2. אם ראוי להקדים ללבוש את הכותונת לפני המכנסיים.
מקורות
אם ראוי להקדים ללבוש את הכותונת לפני המכנסיים.
שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן ה
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ב
שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן ה
הנוהגין ללבוש הכתונת קודם ואח"כ המכנסים
ר"ח ניסן התשמ"ז. לכבוד ידידי היקר וכו' הי"ו
אחדשה"ט.
על דבר אשר תמה במנהג החסידים ללבוש הכתונת קודם המכנסים ולכאורה בתורה כתיב מכנסי בד יהי' על בשרו ואח"כ כתונת בד קדש ילבש א"כ המכנסיים ילבש תחילה וכן ראוי לכאורה לכסות בשר הערוה.
ולפענ"ד כבר אמרתי בזה ראי' מגמ' יומא כ"ג וסנהדרין מ"ט ע"ב תניא מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים שנאמר ומכנסי בד יהיו על בשרו ותנא מ"ט אקדמיה לכתונת משום דאקדמיה קרא, וקרא מ"ט אקדמיה משום דמכסי כולה גופיה עדיפא ליה ע"כ. ויש לדייק דאכתי הקושיא לא מתורצת, דמאחר דמכנסיים קודמין א"כ לקדמיה קרא ומאי מהני חשיבותא ומאי קמ"ל דזה חשוב ולענין מאי מהני חשיבותיה דכתונת במה דקדמי קרא. גם הס"ד משום דמכסי ליה לכולה גופיה מאי מהני כיון דהתורה גילתה לן דמכנסיים קודמין א"כ מוכח דכסוי כולה גופיה לא עדיף ולא הי"ל לקרא להקדים.
ואשר נראה דטובא קמ"ל קרא והוא דהיכא דליכא גזה"כ ודין קדימה מצד הדין, אז אזלינן בתר חשיבות. ולכן אקדמיה קרא לכתונת ללמד דכיסוי כולה גופיה עדיף אלא דבכהנים גזה"כ הוא דמכנסיים קודמים וצריך להשמיענו דבלאו הכי היינו סומכים גם בכהנים ועושים עדיפות ושפיר קמ"ל תרוייהו קראי הקדים הכתונת למכנסיים בקרא להשמיענו דכיסוי כל הגוף עדיף וקרא דמכנסיים בכהנים להשמיענו דבכהנים גזה"כ מכנסיים קודם משום דמכנסי בד יהיו על בשרו ולא דבר אחר קודם.
ולדידן מיהו נראה דלכן בכהנים דאיכא גזה"כ דמכנסיים קודמין שפיר לובשין הן המכנסיים קודם, אבל בשאר בנ"א דליכא גזה"כ אז באמת הכתונת קודם דלזה אקדמי' לכתונת דבכ"מ הכתונת קודם משום דחשוב משום דמכסי לכוליה גופא (ועיין בשו"ת תורת יקותיאל מהד"ק סי' ח' שדחק קצת בזה לישב מנהגינו ולפענ"ד כמ"ש).
וכעין זה מצינו בברכת הפירות או"ח (סי' רי"א) למ"ד דחביב עדיף מחשיבות מ"מ היכא דכולהו חביבין ליה אזלינן בתר חשיבות הכ"נ וכ"ש היכא דבעצם הוא חשוב מצד עצמו וגם עדיף שהוא קדים. ולכן לענין לבישת הכתונת קודם המכנסיים כיון דמכסיא כוליה גופיה אקדמיה קרא להראות עדיפות וחשיבות בכל מקום דליכא גזירת הכתוב להקדים המכנסיים. וא"כ עלתה לן דלענין לבישה הכתונת קודם למכנסיים משום דאקדמי' קרא, כנלפענ"ד בס"ד ברור לישב מנהגינו שהוא ע"פ הלכה.
דושה"ט בלב ונפש, מנשה הקטן
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ב
דין לבישת בגדים, ובו ו' סעיפים.
סעיף א
* לא ילבש <א> חלוקו (א) א מיושב (טור) אלא יקח חלוקו ויכניס בו (ראשו) וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא (ב) כשיקום שהוא מכוסה.
סעיף ב
אל יאמר: הנני בחדרי חדרים ב מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו, ג).
סעיף ג
ידקדק (ג) בחלוקו <ב> ללובשו כדרכו שלא יהפוך הפנימי (ד) ג [ב] לחוץ.
סעיף ד
ינעול מנעל (ה) ד [ג] ימין תחלה ולא יקשרנו, ואח"כ ינעול של שמאל (ו) ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. הגה: ובמנעלים שלנו, שאין להם קשירה, <ג> ינעול של (ז) ימין תחלה (תוספות פ' במה אשה ד' ס"א).
סעיף ה
כשחולץ מנעליו, (ח) חולץ של שמאל תחלה.
סעיף ו
אסור לילך (ט) ה <ד> בקומה זקופה, * (י) <ה> ולא ילך (יא) ו ד' אמות (יב) [ו] בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה), (יג) ויבדוק נקביו. הגה: ויכסה כל גופו, ולא ילך (יד) ז יחף (א"ז). וירגיל עצמו לפנות בוקר וערב, שהוא זריזות ח ונקיות (הגהות מיימוני פרק ה' מהלכות דעות).
____________________________________________________________
3. מה צריך ללבוש בביתו מצד כבוד ה' ואם זה משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן.
מקורות
אם ראוי להקדים ללבוש את הכותונת לפני המכנסיים.
שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן ה
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ב
שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן ה
הנוהגין ללבוש הכתונת קודם ואח"כ המכנסים
ר"ח ניסן התשמ"ז. לכבוד ידידי היקר וכו' הי"ו
אחדשה"ט.
על דבר אשר תמה במנהג החסידים ללבוש הכתונת קודם המכנסים ולכאורה בתורה כתיב מכנסי בד יהי' על בשרו ואח"כ כתונת בד קדש ילבש א"כ המכנסיים ילבש תחילה וכן ראוי לכאורה לכסות בשר הערוה.
ולפענ"ד כבר אמרתי בזה ראי' מגמ' יומא כ"ג וסנהדרין מ"ט ע"ב תניא מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים שנאמר ומכנסי בד יהיו על בשרו ותנא מ"ט אקדמיה לכתונת משום דאקדמיה קרא, וקרא מ"ט אקדמיה משום דמכסי כולה גופיה עדיפא ליה ע"כ. ויש לדייק דאכתי הקושיא לא מתורצת, דמאחר דמכנסיים קודמין א"כ לקדמיה קרא ומאי מהני חשיבותא ומאי קמ"ל דזה חשוב ולענין מאי מהני חשיבותיה דכתונת במה דקדמי קרא. גם הס"ד משום דמכסי ליה לכולה גופיה מאי מהני כיון דהתורה גילתה לן דמכנסיים קודמין א"כ מוכח דכסוי כולה גופיה לא עדיף ולא הי"ל לקרא להקדים.
ואשר נראה דטובא קמ"ל קרא והוא דהיכא דליכא גזה"כ ודין קדימה מצד הדין, אז אזלינן בתר חשיבות. ולכן אקדמיה קרא לכתונת ללמד דכיסוי כולה גופיה עדיף אלא דבכהנים גזה"כ הוא דמכנסיים קודמים וצריך להשמיענו דבלאו הכי היינו סומכים גם בכהנים ועושים עדיפות ושפיר קמ"ל תרוייהו קראי הקדים הכתונת למכנסיים בקרא להשמיענו דכיסוי כל הגוף עדיף וקרא דמכנסיים בכהנים להשמיענו דבכהנים גזה"כ מכנסיים קודם משום דמכנסי בד יהיו על בשרו ולא דבר אחר קודם.
ולדידן מיהו נראה דלכן בכהנים דאיכא גזה"כ דמכנסיים קודמין שפיר לובשין הן המכנסיים קודם, אבל בשאר בנ"א דליכא גזה"כ אז באמת הכתונת קודם דלזה אקדמי' לכתונת דבכ"מ הכתונת קודם משום דחשוב משום דמכסי לכוליה גופא (ועיין בשו"ת תורת יקותיאל מהד"ק סי' ח' שדחק קצת בזה לישב מנהגינו ולפענ"ד כמ"ש).
וכעין זה מצינו בברכת הפירות או"ח (סי' רי"א) למ"ד דחביב עדיף מחשיבות מ"מ היכא דכולהו חביבין ליה אזלינן בתר חשיבות הכ"נ וכ"ש היכא דבעצם הוא חשוב מצד עצמו וגם עדיף שהוא קדים. ולכן לענין לבישת הכתונת קודם המכנסיים כיון דמכסיא כוליה גופיה אקדמיה קרא להראות עדיפות וחשיבות בכל מקום דליכא גזירת הכתוב להקדים המכנסיים. וא"כ עלתה לן דלענין לבישה הכתונת קודם למכנסיים משום דאקדמי' קרא, כנלפענ"ד בס"ד ברור לישב מנהגינו שהוא ע"פ הלכה.
דושה"ט בלב ונפש, מנשה הקטן
שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן ב
דין לבישת בגדים, ובו ו' סעיפים.
סעיף א
* לא ילבש <א> חלוקו (א) א מיושב (טור) אלא יקח חלוקו ויכניס בו (ראשו) וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא (ב) כשיקום שהוא מכוסה.
סעיף ב
אל יאמר: הנני בחדרי חדרים ב מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו (ישעיה ו, ג).
סעיף ג
ידקדק (ג) בחלוקו <ב> ללובשו כדרכו שלא יהפוך הפנימי (ד) ג [ב] לחוץ.
סעיף ד
ינעול מנעל (ה) ד [ג] ימין תחלה ולא יקשרנו, ואח"כ ינעול של שמאל (ו) ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. הגה: ובמנעלים שלנו, שאין להם קשירה, <ג> ינעול של (ז) ימין תחלה (תוספות פ' במה אשה ד' ס"א).
סעיף ה
כשחולץ מנעליו, (ח) חולץ של שמאל תחלה.
סעיף ו
אסור לילך (ט) ה <ד> בקומה זקופה, * (י) <ה> ולא ילך (יא) ו ד' אמות (יב) [ו] בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה), (יג) ויבדוק נקביו. הגה: ויכסה כל גופו, ולא ילך (יד) ז יחף (א"ז). וירגיל עצמו לפנות בוקר וערב, שהוא זריזות ח ונקיות (הגהות מיימוני פרק ה' מהלכות דעות).