פסוק 74. ביום 14 באייר
א מַשְׂכִּיל, לְאָסָףלָמָה אֱלֹהִים, זָנַחְתָּ לָנֶצַח; יֶעְשַׁן אַפְּךָ, בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ ב זְכֹר עֲדָתְךָ, קָנִיתָ קֶּדֶם- גָּאַלְתָּ, שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר-צִיּוֹן, זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹג הָרִימָה פְעָמֶיךָ, לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח; כָּל-הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁד שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ, בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ; שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹתה יִוָּדַע, כְּמֵבִיא לְמָעְלָה; בִּסְבָךְ-עֵץ, קַרְדֻּמּוֹתו ועת (וְעַתָּה), פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד- בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת, יַהֲלֹמוּןז שִׁלְחוּ בָאֵשׁ, מִקְדָּשֶׁךָ; לָאָרֶץ, חִלְּלוּ מִשְׁכַּן-שְׁמֶךָח אָמְרוּ בְלִבָּם, נִינָם יָחַד; שָׂרְפוּ כָל-מוֹעֲדֵי-אֵל בָּאָרֶץט אוֹתֹתֵינוּ, לֹא רָאִינוּ: אֵין-עוֹד נָבִיא; וְלֹא-אִתָּנוּ, יֹדֵעַ עַד-מָהי עַד-מָתַי אֱלֹהִים, יְחָרֶף צָר; יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַחיא לָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ, וִימִינֶךָ; מִקֶּרֶב חוקך (חֵיקְךָ) כַלֵּהיב וֵאלֹהִים, מַלְכִּי מִקֶּדֶם; פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת, בְּקֶרֶב הָאָרֶץיג אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם; שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים, עַל-הַמָּיִםיד אַתָּה רִצַּצְתָּ, רָאשֵׁי לִוְיָתָן; תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל, לְעָם לְצִיִּיםטו אַתָּה בָקַעְתָּ, מַעְיָן וָנָחַל; אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ, נַהֲרוֹת אֵיתָןטז לְךָ יוֹם, אַף-לְךָ לָיְלָה; אַתָּה הֲכִינוֹתָ, מָאוֹר וָשָׁמֶשׁיז אַתָּה הִצַּבְתָּ, כָּל-גְּבוּלוֹת אָרֶץ; קַיִץ וָחֹרֶף, אַתָּה יְצַרְתָּםיח זְכָר-זֹאת—אוֹיֵב, חֵרֵף יְהוָה; וְעַם נָבָל, נִאֲצוּ שְׁמֶךָיט אַל-תִּתֵּן לְחַיַּת, נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ; חַיַּת עֲנִיֶּיךָ, אַל-תִּשְׁכַּח לָנֶצַחכ הַבֵּט לַבְּרִית: כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי-אֶרֶץ, נְאוֹת חָמָסכא אַל-יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם; עָנִי וְאֶבְיוֹן, יְהַלְלוּ שְׁמֶךָכב קוּמָה אֱלֹהִים, רִיבָה רִיבֶךָ; זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי-נָבָל, כָּל-הַיּוֹםכג אַל-תִּשְׁכַּח, קוֹל צֹרְרֶיךָ; שְׁאוֹן קָמֶיךָ, עֹלֶה תָמִיד