אויר הרים צלול כיין וריח אורניםנישא ברוח הערבייםעם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבןשבויה בחלומההעיר אשר בדד יושבתובליבה חומה
ירושלים של זהבושל נחושת ושל אורהלא לכל שירייךאני כינור...
איכה יבשו בורות המיםכיכר השוק ריקהואין פוקד את הר הביתבעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלעמייללות רוחותואין יורד אל ים המלחבדרך יריחו.
אך בבואי היום לשיר לךולך לקשור כתריםקטונתי מצעיר בנייךומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתייםכנשיקת שרףאם אשכחך ירושליםאשר כולה זהב
חזרנו אל בורות המיםלשוק ולכיכרשופר קורא בהר הביתבעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלעאלפי שמשות זורחותנשוב נרד אל ים המלחבדרך יריחו.